"צעקנו בצנעה ולא נענינו, נבזה עצמנו בפרהסיא" — המשפט הזה מהתלמוד הבבלי, שנכתב כהסבר לתענית הפומבית שיש לבצע לאחר תפילות חוזרות ונשנות להורדת גשמים (שכוללת הוצאת ארון הקודש לרחובות, התכסות בשק והשלכת אפר על ראשי הקהילה ועל ארון הקודש), הדהד לי בראש כשראיתי את פניהם של יובל אברהם ורחל שור בזמן מחיאות הכפיים הנלהבות להן זכו בפסטיבל הסרטים בוונציה שלשום (חמישי).