אחת לעשור, פחות או יותר, המבוגרים מגלים שהצעירים צורכים תוכני מדיה שמשחיתים את מוחם – ובהלה מוסרית מתפרצת. בשעתו נטען כי חוברות הקומיקס עומדות ליצור דור של עבריינים; הטלוויזיה היתה אמורה להפוך את הילדים ל"בטטות כורסה"; משחקי הווידיאו ומוזיקת הראפ היו אמורים להפוך אותם לאלימים; והאינטרנט עמד להשאיר אותם כלואים במרתף, מתכתבים בחדרי צ'אט עם זרים מסוכנים.