רדקליף הול מזוהה עם שאלות של מיניות ומגדר, אבל את "מיס אוגילבי מגלה את עצמה" מעניין לקרוא דווקא כספרות מלחמה

אישה בריטית בת 56, בכומתה צבאית ושיער קצוץ, מנהלת ביד רמה יחידה של נהגות אמבולנס בחזית הצרפתית של מלחמת העולם הראשונה: מחלקת פקודות, מטפלת בכלי רכב ומפנה פצועים תחת אש. זוהי מיס אוגילבי, גיבורת הסיפור הפותח את "מיס אוגילבי מגלה את עצמה", קובץ הסיפורים שפרסמה הסופרת הבריטית רדקליף הול ב–1934 ורואה אור עכשיו לראשונה בעברית. אך על אף הפוטנציאל הדרמטי של פועלה של מיס אוגילבי בחזית, שדה הקרב נפקד באופן כמעט מלא מהסיפור: הול אינה עסוקה בקרבות, במעשי גבורה או בזוועות המלחמה. במקום, כוחו של הסיפור ושל הקובץ כולו טמון ביכולתם לחשוף כיצד המלחמה, דווקא כשהיא נוכחת כביכול כרעש רקע בלבד, משנה את כללי המשחק הבסיסיים ביותר של החיים האזרחיים: את הגבולות הקובעים מי שייך, מי נחוץ, מי חשוד ומי מיותר. במרכז שלושת סיפורי הקובץ ניצבות דמויות שגם לפני המלחמה התקיימו בשולי הסדר החברתי, וכעת כוחה האימתני של "המלחמה הגדולה" משנה אפילו את אותה החריגוּת באופן אלים ושרירותי: מי שנתפשה לפני כן כגוף זר מוגדרת לפתע כנחוצה, ומי שזרותה היתה נסבלת עד אותו הרגע הופכת פתאום חשודה ומאיימת.